שלום לכם,

שמי מאיה לב ארי, ואני עוזרת לאנשים לצאת ממשבר לצמיחה. אני מטפלת בפסיכותרפיה אינטגרטיבית. בנוסף אני גם מרצה לפסיכותרפיה, ובעלת תואר שני בדרמה תרפיה. אני מומחית ליחסי הורים וילדים –  מטפלת דיאדית מוסמכת. מקבלת בקליניקה שקטה בפרדסיה. כמו כן אני מדריכה בכירה (מדריכה מטפלים ומדריכים מוסמכת יה"ת) מתחומי הטיפול באומנויות, הפסיכולוגיה והעו"ס. 
מייסדת, מנהלת ומדריכת הצוות הטיפולי במכון לב ארי.

השכלה:

• טיפול ממוקד טראומה וחרדה: EMDR 1+2 מבוגרים וילדים, העמותה לEMDR ישראל.
• פסיכותרפיה פסיכואנליטית, החוג לפסיכולוגיה אוניברסיטת חיפה.
• השתלמויות וקורסים רבים בתחום הCBT, כולל טיפול בOCD.
• מיינדפולנס
• The Gate – טיפול ממוקד מטרה / ריפוי / קארמה / דפוסים של גופ-נפש-רוח-אנרגיה, מודע-תת מודע-על מודע
• טיפול דיאדי – טיפול ביחסי הורים וילדים, החוג לפסיכולוגיה אוניברסיטת חיפה.
• טיפול בהורות, החוג לפסיכולוגיה אוניברסיטת חיפה.
• טיפול בטראומה בשילוב דרמה תרפיה, דיוויד ג'ונסון, יה"ת
• תרפיה באומנויות, ממוקדת בדרמה וסיפור (M.a.), אוניברסיטת Lesley.
  תזה: סינמה כתרפיה. שימוש בסרטי קולנוע כמודלינג וכקטליזטור ליציאה ממצבי משבר וחידלון.
• הנחיית קבוצות, היחידה ללימודי המשך בבר אילן.
• אימון, גשטלט ופילוסופיה אינידיאנית, דרך המעגל.
• ייעוץ קריירה, השתלבות במעברים.
• השלמות — B.a בפסיכולוגיה, בית ברל.
• B.a תואר ראשון תקשורת וניהול, סמינר קליני: הקולנוע כסוכן סוציאליזציה.

עשיה מקצועית:

• מייסדת, מטפלת, מדריכה בכירה ומנהלת מכון לב ארי לפסיכותרפיה.
• טיפול פרטני וקבוצתי, בעמותת עמך – עמותה לטיפול בניצולי שואה ודורות ההמשך.
• הענקת טיפול פרטני ודיאדי, והדרכתי הורים וצוותים של גננות, בנעמ"ת – מעונות רב תכליתיים.
• טיפול פרטני וקבוצתי וריכוז הצוות הפרא רפואי של מעין החינוך בת ים כולל הדרכת סטודנטיות מטעם מאוניברסיטת לסלי. כולל הדרכת צוות המורים.
• טיפול רגשי במחלקה לשיקום חולי פרקניסון ושבץ, בווינגייט, כולל הדרכת סטודנטיות במסגרת סמינר קליני שעסק בטיפול בתנועה ואומנויות.
• בעלת ניסיון של שנים רבות כמרצה: בקורס "גישות תאורטיות ויישומיות בפסיכותרפיה",
  וגם בקורסים "טיפול נרטיבי", "מויניקוט ועד קוהוט", "טיפול בארגז חול" במכללת ווינגייט החוג לטיפול בתנועה, "שינוי פרדיגמות חשיבה באימון קבוצתי" במכון שינוי במסגרת התכנית של אימון משפחתי, "אימון קבוצתי" בחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. 
• בעלת ניסיון נרחב ביותר כמנחת קבוצות והרצאות:
  – מעגלי נשים
  – קבוצות לחיזוק מיומנויות חברתיות – מבוגרים וילדים
  – בכנסים מקצועיים בנושאים של #יציאה_מציר_החרם, מדחיה לקבלה, אסרטיביות כגישה לחיים, טיפול בחרדה בשילוב גישות פסיכותרפויטיות, מעבר מתלות לעצמאות וחרדת נפרדות אצל יתומים, יחסי הורים וילדים לאחר לידה שניה ועוד
• חלק מצוות ההוגות.ים של זרם הSEL בישראל

• ניהול במשך שנים ארוכות פורום לפתרון חלומות באתר בטיפולנט.
• טיפול רגשי והקניית מיומנויות חברתיות ב"בית של תמר" – בית ספר לילדים עם קשיי קשב וריכוז ולקויות לימודיות וחברתיות.
• טיפול בהורים וילדים, ברשת החינוכית בני ציון ובמכון אחי"ה – מעון לילדים מעוכבים שפתית, התפתחותית ותקשורתית (גילאי 3-5).
• ליווי חיילים עולים בודדים שנתיים לאחר שחרורם מהצבא, מטעם פרויקט של הסוכנות היהודית, במסגרת פרויקט השתלבות בקהילה כיועצת ומאמנת קריירה.
• ייעוץ ואימון קריירה, השתלבות במעברים.
  

לפעמים אנחנו נתקעים בדרך שלנו בגלל הבלגנים, שנמצאים בחיים של כולנו. אפשר להיות במצוקה כל החיים ואפשר לנצל את המצב ולצאת למקומות חדשים. אני מאמינה שאנשים מסוגלים להשתנות. כדי לצאת למקום חדש צריך לפתח את היצירתיות שלנו.

זה מה שאני יודעת לעשות.

• אני יודעת לעזור לכם לפתח גישה יצירתית לחיים שלכם.
• אני יודעת לעזור לכם להשתחרר מבעיות שנראות לכם בלתי פתירות.
• אני יודעת לחפש ביחד אתכם את השורש של סימפטומים גופניים שלא נמצאה להם אטיולוגיה רפואית ולמוסס ברשותכם את שורשיי הבעיה. 

כדאי לכם לפגוש אותי כי ייתכן שגם אתם תגידו את מה שאמרו או כתבו עלי מטופלים:

חן

כאחרי התאונה הנוראית שעברתי, לא חשבתי שאוכל שוב לנהוג. ישבתי בבית בהלם ולא יצאתי כמעט חודש. כל דבר עורר אצלי גל בכי. כבר אחרי הפגישה הראשונה הרגשתי אסופה יותר. לאחר 10 פגישות חזרתי לנהוג ולעבוד. המשכתי סך הכל 16 פגישות, והיום אני מרגישה עצובה על מה שקרה אך זה לא מנהל אותי. אני בשמחה ובתפקוד מלא.

מאירה

כבר שנים שהרגשתי שאני לא במקום ביחסים עם בן זוגי, אך לא רציתי להפרד ממנו. מה שלא עשיתי לא עזר, והייתי בהמון טיפולים. בטיפול אצל מאיה הבנתי מה מפעיל אותי, מה הגבולות שלי, והכל השתנה. הבנתי שאי אפשר "להתעלל או להסתלבט" על מי שלא מוכן שישחקו בו. היום, לראשונה מזה למעלה מ15 שנה – אני מרגישה שאני אוהבת את בעלי. ממש. 

מגי

קרוב לעשור שלא טסתי. הגעתי לטיפול אצל מאיה סקפטית ביותר. בהתחלה לא קישרתי את הפחד מטיסות לשום דבר, כי לא שמתי לב שקרה לי משהו. מתוך הטיפול הבנתי מה קרה לי. לאחר 10 פגישות טסתי עם ביתי לטיול בת מצווה, ואני ממש שמחה שלקחתי את הטיפול. 

ליאור
כל שנות ילדותי עשו עלי חרם, ותמיד חשתי דחוי ולא שווה. נחות. ככל שאני הולך במסע חיי, כמו שאת אומרת, מאיה, אני מבין שאני ורק אני זה שקובע את הערך שלי. אני לא נותן לאנשים יותר להוריד אותי. אני מבין שזה אני שמרים את עצמי. אני שווה כמו כולם, לא פחות מהם. הדבר המדהים שיש לי היום חברים טובים שהכרתי מחוץ לבית הספר כמובן. ואפילו חברה. ימותו הקנאים וכל מי שלא האמין בי. אין עליך. באמת. מכל הלב שלי, תודה.

עדן
"שנים הרגשתי שהתפרצויות הזעם של ביתי הן גזירה משמיים. כל הזמן צעקה. בילגנה. היא עשתה לנו טרור בבית וסובבה אותנו על האצבע הקטנה. לא נעים להגיד אבל כשהיא הגיעה לגיל 5 ממש שנאנו אותה. הגענו אליך מיואשים. בעקבות הטיפול שהיא ואנחנו עברנו אצלך, החיים נראים אחרת. לא האמנתי… היום אחרי שנה, היא מכבדת אחרים, רגישה, מסבירה את עצמה בשקט. קיבלנו בת במתנה, ואנחנו אוהבים אותה וגאים בה מאוד!. אחרי שהגננות תמיד התלוננו עליה ומאוד דאגנו, התחילה לפני כמה חודשים כיתה א', והמורה משבחת אותה שהיא מתחשבת ורגישה. לא להאמין.  תודה!"


מיכל
"נתנו לביתנו ללכת אליך, כי היתה מאוד מנוצלת בחברה, התביישה באנו ובבית שלה, לא נתנה אמון באף אחד, לא היתה משחקת. מסדרת את הבובות, מסדרת חפצים, אבל לא משחקת. כאילו לא היה לה דימיון, רק סדר היה חשוב לה. מעבר לזה רק רצתה לראות טלויזיה ולשחק בטלפון כל היום. לא הסכימה להפגש עם חברים או ללכת לימי הולדת. היום אחרי 3 שנים, עשינו היא ואנחנו דרך ארוכה מאוד … יש לה בובות והיא כן משחקת איתן, ויש לה חברות, היא התחילה ללכת אפילו לצופים ואוהבים אותה שם. כשמישהו צועק עליה, היא כבר לא נבהלת. שמה לאחרים גבולות, "אתה לא תדבר אלי ככה!", היא אומרת סוף סוף מדברת. אנחנו מבינים שהיא שומרת על עצמה, משהו שהיה קשה לנו לעשות, כי אנחנו היינו נבהלים, בגלל שאנחנו עולים מארה"ב המנטליות בארץ זה משהו שלא היינו רגילים אליו. ועכשיו היא הולכת לימי הולדת. מבלה בפארק. לא נותנת שידחפו אותה בתור. מי היה מאמין? תודה!"


גלית
"מאז שבעלי נפטר הייתי מאוד עצובה ומכונסת בעצמי, מרירה על העולם. כמעט לא היה לי כוח להיות בקשר עם הבנות שלי. כאילו מתתי איתו, כי לא ידעתי איך להיות ואיך לחיות בלעדיו. כיום אני מרגישה שיש לי הזדמנות לחיות את חיי בדרכים חדשות, שלא הכרתי קודם. ואני מתמודדת עם אנשים ואתגרים, שפעם היו נראים לי כמו הרי האוורסט, בלתי עבירים. אפשר להגיד שהבנתי מה ומי אני רוצה להיות בחיים וכאמא. ואני מבינה את הילדות שלי, וממוקמת בתוך התפקיד שלי כאמא, ואני מרגישה נפלא… שאני מצליחה, ושיש בי כוחות ענקיים שבכלל לא הייתי מודעת לקיומם.

עדינה
"למעגל הנשים הגעתי כשאני בת 68, מלווה במחלת הפרקינסון, ההורסת ומקשה את השרירים. נכנסתי לקבוצה סקפטית לגבי הנושא של דרמ הוציור… אבל דרך כל מה שעשינו ודיברנו, אני מבינה היום את מרקם היחסים שלי עם עצמי ועם העולם… כמה שהגוף שלי נוקשה.. כמו שאני הייתי נוקשה בעצם לעצמי ולאחרים.. פגשתי במעגל נשים נהדרות, משתפות, מתייחסות, מתעניינות ואותך – מאיה לב ארי, שמדריכה ומלמדת אותי בתבונה, בחכמה ובגישה חיובית. המעגל גילה לי שיש לי יכולות יצירתיות שעוזרות לי בתהליך הריפוי שלי. תודה שהדלקת לי עששית של אור בלב. "

גיל
"הגעתי אליך בגיל 27, תמיד הרגשתי "עוף מוזר". בזכותך למדתי לאהוב את עצמי, ולקבל את עצמי כפי שאני. אני לא מושלם אבל אני שלם. אחרי שסלחתי לעצמי על כל מיני טעויות שעשיתי בחיים, נפתח לי מקום בלב – והיום אני בזוגיות. בהתחלה חששתי מאוד לפנות, ואני שמח שבאתי אליך. פגשתי אישה כנה, עממית, אוהבת ומקדמת. מאמא ענקית, שהראתה לי את האור.

קארין
כשחברתי הטובה הביאה אותי אליך, הייתי שבורה בלב, ולא חשבתי שאי פעם העצבות תעזוב אותי. החבר שלי עזב אותי וריחפה עלי קדרות. החיים נראו לי ריקים ולא שווים בלעדיו. הרגשתי שאני כמעט ולא יודעת מי אני. הדרך שעשיתי איתך היתה משמעותית, כי חיברת אותי לעצמי. עכשיו יש לי אותי, ויש לי חיים שבניתי ואני אוהבת. ואין לי איך לומר לך תודה. פתחת לי את העיניים, וקיבלתי את החיים שלי ואת עצמי במתנה! ".

ליבת

הבן שלי סבל מהתפרצויות זעם נוראיות, לא נעים לי להגיד, אבל ממש שנאתי כל רגע והייתי מיואשת. מדהים, אך לאחר טיפול של שנה, הבנתי מה עלי לעשות כדי להרגיע את עצמי ואותו. והיום הבית מתנהל בסבבה ובכיף, אין יותר צרחות וזריקת חפצים.

יותם

הבן שלי היה כמו בור ללא תחתית מבחינת כמות תשומת הלב שהוא ביקש מאיתנו כל הזמן, הוא היה שורק בצורה מרגיזה, וזועק – היה נורא. ניסינו טיפולים מכל מיני סוגים, אבל כלום לא עזר. בסוף הגענו למאיה. במשך 9 חודשים של טיפול דיאדי, למדנו את הילד, התקרבנו אליו, וגם הוא למד להבין אותנו. תכלס קיבלנו את הילד במתנה. אנחנו אוהבים אותו, ולא רק במילים, אלא ממש בלב. וגם הוא התעדן ולמד להיות יותר מתחשב.

אלגריה

הבת שלי סבלה מיבלות מוזרות בכל הגוף. לא היתה לא אבחנה רפואית, זה לא היה אסתמה של העור ולא שום דבר שמוכר לרפואה. לאחר אין סוף ביקורים בבתי חולים, הגענו למאיה. מאיה טיפלה בביתנו במשך שנתיים וגם אנחנו הגענו להדרכת הורים. היבלות חלפו. קשה להסביר את כל מה שהבנו בתהליך, אבל אנחנו בהחלט במקום אחר בהורות שלנו עבורה, וגם היא במקום אחר.